ניתוחי מחיצת האף וקונכיות האף:
מחיצת האף מחלקת את חלל האף לשניים. במקרים בהם המחיצה עקומה מאוד ומיצרה את חלל אחד הצדדים או שניהם, ניתן ליישרה בניתוח ולאפשר נשימה אפית תקינה. קונכיות האף מצויות בצידי האף והן מהוות כעין מדפי עצם המצופים ברירית והבולטים מהדופן הצדדית פנימה אל החלל. בכל צד קיימות קונכיות תחתונות ותיכונות ובחלק מהמקרים גם קונכיות עליונות.
הקונכיות התחתונות עשירות בכלי דם ורידיים המאפשרים התרחבות וכיווץ ובהתאם לכך הרחבה והיצרות של נתיב האויר. הקונכיות מפרישות ריר המעניק לחות לאויר הנשאף והן גם מחממות אותו. קונכיות תחתונות מוגדלות חוסמות את נתיב האויר ורק במיעוט קטן של המקרים ניתן לטפל בהן תרופתית. גם במקרים בהם הטיפול התרופתי עוזר ומאפשר נשימה סבירה, משמעותו נטילת תרופות (תרסיסים ו/או כדורים) לתקופה ארוכה. הטיפול המועדף במקרים כאלו הוא טיפול ניתוחי וקיימות שתי גישות: כריתה חלקית (הקטנה) של הקונכיות או כריתה שלמה שלהן. ההגיון מאחורי הכריתה החלקית הוא שימור הפונקציות של חימום והענקת לחות לאויר הנשאף. הפעולה ניתנת לביצוע באמצעים שונים: מספריים, LASER, צריבה חשמלית ועוד. החסרונות של כריתה חלקית קשורות לשיעור גבוה יותר של דימום לאחר הניתוח ולאפשרות של השנות הבעייה על ידי גדילה חוזרת של הקונכיות למימדים חוסמים. בכריתה שלמה של הקונכיות תועדו מקרים מעטים מאוד של תלונות על יובש וגלדים באף ולעיתים נדירות תלונה פרדוקסלית על חסימה אפית בנוכחות אף פתוח לחלוטין. כל אלו אינם נפוצים בקרב המנותחים ובדרך כלל מדובר בניתוח שתוצאותיו טובות מאוד.
ניתוחי האף מבוצעים דרך הנחיריים ואינם כרוכים בצלקות חיצוניות. הם ניתנים לביצוע הן בהרדמה מקומית והן בהרדמה כללית. בהקשר זה, כדאי לציין כי בניגוד לסברה הרווחת בציבור, הרדמה כללית הינה פעולה בטוחה ביותר עם שיעור סיבוכים נדיר באנשים בריאים וביצוע ניתוחים אלו בהרדמה כללית נוח בהרבה למנותח ולמנתח מאשר בהרדמה מקומית.